14-03-09, 22:20
|
# 1 |
|
חבר על
|
התרומה שלי
היי,
ביום חמישי נפגשנו , אנחנו, קבוצת נערים שהחליטה להתנדב לקהילה. בעזרת ארגון "לתת" וההדרכה שלו זיהינו את המצוקות שיש מסביבנו ובאנו לתמוך ולעזור. ביום חמישי ההוא החלטנו לעשות מאמץ מיוחד וללכת לבית חולים ולבקר ילדים מאושפזים, לעשות להם חג שמח ולתת להם משלוח מנות. כבר ביום שישי הקודם, התאספנו אנחנו (קבוצת הנערים) ובילינו את שעות הבוקר והצהריים במטרה לאסוף מזון ומצרכים למען הילדים המאושפזים. ביקרנו ברשת "שופרסל" "מגה" ורשתות פרטיות וביקשנו תרומות. חלק נתנו תרומה כספית וחלקן מזון. עם הכסף שאספנו קנינו צלחות ומזון, עטפנו בניילון נצמד וארזנו בארגז עד ליום חמישי. אני לא רוצה לפרט ולהגיד איזה רשתות ומנהלי סניפים תרמו ולא כי זה לא העניין בהודעה. באותו יום חמישי נסענו כולנו במיניבוס לעבר בית החולים. בכניסה קיבלו אותנו בברכה ואפילו כמה עובדים ואורחי בית החולים ברכו אותנו על היוזמה. בדרך ראיתי חולה אחד שבמבטו ביקש את המשלוח המנות וחשב כי זה לו, ראינו אור בעיניו, הוא נראה בודד לא כל חבר. הוא היה בדרכו למחלקת שיקום, כמובן שנתנו לו משלוח מנות ובירכנו אותו בחג שמח. עיניו זרחו ואמר תודה, שנתנה לי את הסיפוק של כל היום. מיד באותו הרגע החלטתי שאני צריכים ללכת גם למחלקת שיקום, התחלקנו ל2 קבוצות לעבר מחלקת השיקום והילדים. הצטרפתי לעבר מחלקת הילדים, מכיוון שלא רציתי לוותר על המבט של ילד שמח. נכנסנו למחלקה והפנו אותנו אל הגננת היא ספרה שיש להם בבית החולים "מיני-גן" לילדים, כדי שהם ירגישו שהם נמצאים במערכת רגילה. היא הראתה את "הגן" - חדר קטן , צפוך ובו עומדים כיסאות עם טושים,עפרונות ומכחולים. על הכיסאות יושבים ילדים ואימהות (או אבות) ומציירים להם בשקט. אספנו את כל הילדים והתחלנו לשיר שירי פורים "זקן ארוך לי עד..." "היש צוהלת ושמחה..." "חג פורים" ועוד. חזרנו לתקופת הגן, תקופה כיפית מלאה בחיוכים. לאחר הפעילות נתנו לילדים משלוח מנות. את הפעילות עשינו בשיתוף עם הגננת ואיתנו, עשינו איתם פאזל, חידון ושרנו המון שירים. אחר כך עברנו בחדרים, כי לא כל הילדים יכולים להגיע לגן, רובם היו אחרי ניתוחים ונתנו להם בשירים וריקודים את משלוח המנות, לחלקן השארנו משלוח מנות עם פתק חג שמח מכיוון שלא רצינו להפריע לשנתם. התנכסנו וסיכמנו את היום, יום מדהים. הרגשת אדרנלין כזאת לא הרגשתי בחיים, חזרתי הביתה מאושר, מאושר לעזור. זה הסיפור שלי, מה שלך? איך אתה תורם לקהילה? אני כבר מכיתה ז' ועד היום תורם לארגון "לתת". לכל האנשים בבית שחושבים שזה הכל כסף, אז זה לא. אני לא נתתי אפילו שקל אחד לארגון, נתתי משהו יותר גדול , את עצמי. יש סיפוק גדול מאוד בנתינה מול אדם ולא רק של כסף. ספרו לנו את הסיפור שלכם. |
|
| חברים פעילים הצופים באשכול זה: 1 (0 חברים ו- 1 אורחים) | |
|
|
תצורת אשכולות