ציטוט:
נכתב במקור על ידי satan
לצערי השמש שלנו לא תתפוצץ, היא לא מספיק גדולה בשביל להתפוצץ.. לפי מה שאני יודע.
אבל מה שכן אני יודע הוא ששמש כאשר מגיעה "זמנה" והיא קטנה כמו השמש שלנו (כן השמש שלנו קטנה) אז השמש סך הכול מתרחבת וגודלת עוד ועוד (השמש שלנו תגדל כ"כ עד שהיא תגיע ממש על פני כדור הארץ אבל עד שהיא תגיע היא תמיס את כל פני כדור הארץ!) ולבסוף לאחר הכדור העצום שיווצר מהשמש היא תקרוס תחת המסה של עצמה בגלל שכוח המשיכה שלה יהיה חזק מדי.. ולבסוף היא תהפוך לכדור קטן שנקרא ננס קטן!
זה ע"פ נשיונאל גיאוגרפיק.
נכרתי בזאת, ישנן עוד עובדות מדהימות כמו אם יוולדו 2 תאומים ותשלחו את אחד מהם למסע בחלל (לא בזמן) סתם נסיעה בחלל במהירות מסויימת ואז הוא יחזור אחרי 10 שנים מהמסע, אז התאום שנשאר על כדור הארץ יהיה בן 10 והתאום שנשלח למסע בחלל יהיה בן 7! (או בגיל קטן מהתאום שנשאר בכדור הארץ).
כמובן זה רק ממחיש את זה שנסיעה במהירות מסויימת יכולה להאט את הזמן.
|
אל דאגה! השמש לא תתפוצץ כדברייך satan, כוכבים מתפוצצים רק שהם מעל 9 מסות שמש.
השמש שלנו תעבור תהליך אחר:
השמש מורכבת מ-90% מימן ו 9% לערך הליום (השאר זה יסודות אחרים) בשמש ישנו מצב יציב בו הכבידה הרוצה לכווץ את הכוכב נעצרת ע"י האנרגיה שמשתחררת בתהליך שקורה בליבת השמש בשם "היתוך גרעיני" כאשר ישנם תנאים מסויימים של לחץ וטמפרטורה יכולים ארבעה אטומי מימן להתגבר על הכוח החזק בטבע, הכוח הגרעיני החזק ולהתמזג לאטום הליום, התהליך הזה משחרר אנרגיה רבה (זוכרים את איינשטיין? זה שאמר ש- E=MC2? כלומר המקסנה הנגזרת מהמשוואה הזאת אומרת שמסה יכולה להפוך לאנרגיה ולהפך) האנרגיה הזאת רוצה לדחוף את פני הכוכב החוצה, אך כמו שאמרתי יש לה יריבה בשם כבידה והן מאזנות אחת את השניה בכערך 10 מיליארד שנה.
כיום עברנו עם ידידתינו השמש כ-5 מיליארד שנה, כלומר נשארו לנו רק 5 מיליארד שנה
).
אז מה קורה כשאוזל המימן? השמש לא יכולה יותר לייצר את האנרגיה שדוחפת את הכוכב החוצה, כלומר לכבידה יש יתרון, והממזרית מנצלת אותו וגורמת לליבה לקרוס לגודל קטן יחסית. ומה קורה כשליבה גדולה קורסת לליבה קטנה? נוצר לחץ רב, הטמפ' עולה ונוצר מצב המתאים להיתוך הליום לפחמן וחמצן! כל הכבוד לשמש! רק הבעיה שכל זה תהליך מאוד מהיר, ממש הבזק, פתאום נוצרת אנרגיה יותר גדולה שעושה קאמבק ומנצחת את הכבידה, וזה כמו שאתם מתארים, מנפח את השמש לגדלים עצומים, למצב של "ענק אדום" (אדום כיוון שהמעטפת מתקררת).
עם הזמן, האנרגיה שנוצרת מהיתוך ההליום מתגברת על יריבתה הכבידה וכצפוי המעטפת של הכוכב נזרקת לחלל עם הזמן, מימוש תוכניתה המרושעת של הקרינה.
המעטפת הנזרקת נקראת "ערפילית פלנטרית" (פלנטרית כי כשגילו אותן חשבו שהן כוכבי לכת).
דוגמה לערפילית פלנטרית :
http://antwrp.gsfc.nasa.gov/apod/ima...0_hst_full.jpg
"במרכז" הערפילית הפלנטרית נשארת הליבה של הכוכב שעשויה כמובן מפחמן וחמצן (לכוכב לא היו התנאים להתיך אותם) הליבה מכונה "ננס לבן" (ולא ננס קטן
) כיוון שהוא באמת ננס, כגודל כדוה"א בערך ולבן כי הוא ממש בוהק וחם.
לאחר המון המון זמן, הננס הלבן מתקרר ומפסיק לקרון, והופך לגוש קר קטן ושחור בשם "ננס שחור".
Nikon צודק, מה שתיארת הוא פרדוקס התאומים שנגזר מתורת היחסות הפרטית של איישנטין שעוסקת בין היתר בהתארכות זמן.
ע"פ התיאוריה של הגאון, ככל שנעים במהירות גבוהה יותר, הזמן של הנע איטי יותר יחסית לאדם שנע באיטיות יותר (למשל אדם בכדוה"א) זה גרם למהפכה! וזה אף הוכח (השוו בין שעון אטומי שהונח במטוס קרב[שעונים מדוייקים ברמות לא הגיוניות
] לבין שעון אטומי ששהה על הקרקע והפעילו אותם באותו הזמן ומצאו שהיה הבדל של מיליארדית השנייה בין שני השעונים -> הוכחה!!!! השעון שהיה על המטוס הראה שעה קטנה במיליארדית השנייה אני חושב פחות מהשעון שהיה על הקרקע! )
חפרתי?