|
הרשם | ![]() |
שאלות ותשובות | ![]() |
רשימת חברים | ![]() |
לוח שנה | ![]() |
הודעות מהיום | ![]() |
חיפוש | ![]() |
|
![]() |
![]() |
|
כלים לאשכול | תצורת הצגה |
![]() |
# 11 |
חבר וותיק
|
יהי זכרם ברוך, נזכור ולא נשכח!
|
![]() |
![]() |
# 12 |
הוסטסניון
|
|
![]() |
![]() |
# 13 |
משתמש - היכל התהילה
|
תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים...
יום זכרון מלא בתקוות ללא בעלים בין שיברי הייאוש לדרכים המסומנות נותרו עוד תקוות שאיבדו את להם שייכים אישה ותינוק בוכים על חומה שנפרצה בין החיים אל המוות, דהרה הנפש. חזק את לבבי, פזר את השברים עבור הבאים לאסוף את תיקוותי ולהצעיד אותם בדרכים הנכונות זיכרון שחזר ומצא לו מציאות רמס לבבות שאיבדו את השפיות הגרון, שנחנק מכל דמעה שזלגה אני, לבדי, מחפש לי עוד תקווה הציפייה לא ברורה כצעדיי בערפל עוד דלת נסגרת עם כל חסרון כואב עיניי כבר כואבות מהייאוש המשתלט ושפתיי עוד זועקות לשמיי האל זיכרון שחזר ומצא לו מציאות רמס לבבות שאיבדו את השפיות הגרון שנחנק מכל דמעה שזלגה אני, לבדי, מחפש לי עוד תקווה |
![]() |
![]() |
# 14 |
חבר וותיק
|
יהיה זכרם ברוך
בזכותם יש לנו את מה שיש לנו כרגע אסור לוותר על הארץ הזאת במיוחד שכל כך הרבה נלחמנו עלייה |
![]() |
![]() |
# 15 |
חבר וותיק
|
יהי זכרם ברוך.
|
![]() |
![]() |
# 16 |
חבר בקהילה
|
יהי זכרם ברוך
משתתף בצער של המשפחות השכולות . |
![]() |
![]() |
# 17 |
מנהל קהילה ומנהל כללי בדימוס
|
יהי זכרם ברוך.
תהא נשמתם צרורה במרור החיים. אני רוצה להקריא לכם קטע מ"אם יש גן עדן" (הוא צונזר קצת, אבל לא השתנה): תגיד, אתה דפוק? איך אתה לא מכיר את המשחק הזה? לא יכול שאתה לא מכיר. זה נקרא "הוא כבר לא" וזה מה שכולם משחקים שנהרג להם חבר. אתה זורק את השם שלו לחלל האוויר וכל מי שמסביב צריך להשלים את המשפט, לומר מה הוא כבר לא. גם אם זה באמצע משחק כדורגל, כל אחד מהנוכחים חייב לתרום אסוציאציה. רצים אם שעות לפעמים. קבל דוגמה. יותם כבר לא יידע אם אחותו תתחתן. יותם כבר לא ייקח את אחיו הקטן לסרט. יותם כבר לא יידע איך ההרגשה לשכור דירה עם חברה שלו. יותם לא יידע מה זה להכנס איתה "לזארה", שיוצאת הקולקציה החדשה לחורף. הוא גם לא ידע מה זה ללכת ל"רולאדין" באמצע בלילה בגשם, כי היא רוצה פתאום סופגנייה, ואתה הרי אידיוט. מעלם לא ידעת להגיד לה לא. והנה אני חושב בלב איזה מזל יש לי, שיצא לי פעם ללכת באמצע הלילה להביא סופגניות. יותם כבר לא ישמע את הדיסק החדש של שרית חדד. יותם כבר לא יידע איך אסולין נתקע בסופו של דבר עם המפלצת הכי מכוערת בנהריה, ועוד אחרי שצחק על כולנו. הוא לא יידע כמה שזה טוב, כשאמא גאה בך ביום בו אתה מתקבל לאוניברסיטה. הוא לא יהיה בהלווה של סבא שלו, לא יצטרף אלינו לטיול לדרום אמריקה, לא יראה את "הפועל" מביאים גביע, לא יידע איזה קטעים רצו פה שתפסו את צ'בבי עם חברה של ביטון. חבל על הזמן, איזה סרטים היום. המון דברים יותם כבר לא. יותם כבר לא יידע מה זה לבגוד בחברה שלך עם הפצצה הכי גדולה במדינה ולהבין מאוחר מידי, שזה פשוט לא היה שווה את זה, והחברה עוזבת. הוא כבר לא יידע כמה שזה כואב. יותם כבר לא יידע לעולם איך זה לשבת על דשא עם ילד קטן, שהוא שלו, ולספר לו כמה היינו גדולים מהחיים במארבים בלבנון. יותם לא יידע איזה שיר השמיעו על הקבר שלו, כשהוא מת. שיר של אייל גולן, חידוש בסטייל מזרחי, הפך להיות השיר שלו. לכל אדם שנהרג יש שיר, שמלווה את החברים מהלוויה והלאה. במשך חודשים לא מפסיקים לשמוע שוב ושוב. לא נמאס. יותם לא יידע בחיים איך חורי החובש בכה מעל הגופה שלו, סירב להרפות, התפורר, התפרק. כמו תינוק הוא מירר בבכי. יותם לא יידע איך אייל ואני הסתובבנו יום שלם בתעלות ובמורדות לחפש אותו. ואיך שכולם היו שבורים. יותם לא יידע בחיים, אין סיכוי שהוא יידע. יותם לא יריח את ריח החיבוקים שקיבלנו כולנו בשבוי שבו חזרנו מלבנון, שהכל נגמר. יותם בכלל לא יידע שיצאנו מלבנון. קטע בהחלט חזק, צמרר אותי שקראתי אותו בטקס אתמול עם חבר. |
![]() |
![]() |
חברים פעילים הצופים באשכול זה: 1 (0 חברים ו- 1 אורחים) | |
|
|