|
אין מילים, אורי, עם כל הכבוד, וכן אני די שונא את האנשים שלא מכבדים, אבל במקום להסתכל על הצד הרע (אל תשכח שבחיפה יש הרבה ערבים, וכמובן שיש בינהם שכן ויש שלא..אבל אל תשכח אותם), תסתכל על הצד הטוב.
איזה מדינה, 3 פעמים בשנה (1-שואה,2-זיכרון) נעמדת ל1-2 דקות, גם בכבישים, גם בעבודה...ופשוט, עוצרת הכל בימים מסויימים כדי לזכור את החללים שלהם?..
התשובה היא: אף מדינה, נכון, יש למדינות אחרות ימי זיכרון, אבל לא כאלו.
אני חזרתי עכשיו מטקס צבאי, אותו טקס שאני רואה מגיל 3, כל פעם בטקס אני מתרגש מחדש.
לראות מה הם עשו השנה לטקס, לראות את שמות הנופלים, להרכין ראש כשאתה רואה תמונה של מישהו שאתה מכיר, מישהו שקראת עליו בספר, מישהו שנפל במלחמה האחרונה ואתה זוכר, הדברים האלו, פשוט מעבירים צמרמורת.
אם יש טקס, שאני גאה להיות ישראלי, גאה לחיות פה, מזדהה עם המדינה, זה לא יום העצמאות, זה דווקא יום הזכרון, זה השורשים שלנו, הדם שאנחנו מקריבים בשביל להתקיים, הזכות לחיות.
|