|
מה שהערבים לא מבינים זה דבר אחד שהוא אחד הדברים הרגישים במדינת ישראל: צה"ל.
אולי מחולי סרטן לא כל כך איכפת למדינה (כדי להבין את הסבל צריך להיות חולה, או שמישהו קרוב יהיה חולה), אולי בפיגועים מבליגים ואומרים הם פשוט היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון ("לי זה לא יקרה"), אולי קסאמים מוותרים בגלל שרק יישוב אחד סובל כרגע וכולנו לא באמת מבינים את הסבל שלהם...אך יש דבר אחד שכל אחד בישראל (כמעט) מבין מהו, מה עוברים בו, מה הרגש העצום שיש בו- צה"ל, הדבר היחיד שכמעט כל ישראלי עבר.
ברגע שהערבים חוטפים חייל צה"ל, במיוחד בזמן שהם מדברים על "שלום" ועל "רגיעה", במיוחד שהחטיפה בוצעה על אדמת ישראל, במיוחד שהם מתגאים בחטיפה, מכחישים אותה, חוגגים אותה ולא עוזרים בשיט לשחרר את הלוחים (לאחר כל אלה...) הם בעצם נכנסים לנקודת האל חזור.
לא משנה אם אתה ממפלגת שמאל כמו פרץ, או מפלגת ימין כמו ביבי- הרגש הוא אותו רגש, והרצון לפגוע בצורת "עין תחת עין" או במלחמה שתכלול את כל רצועת עזה יהיה שווה ואף לדעתי עבור אדם מהשמאל הלא קיצוני יותר עז.
אם הם ישחררו את החייל (בכל צורה כלשהי), אולי הם לא יבינו מזה לחטוף באמת מישראל (מה שלא קרה להם אף פעם, לא משנה מה תגידו), אם החייל יחולץ בפעילות בה לא יהרג אף ישראלי אז כנראה נחזור למתכונת של חיסולים, פעולות קרקעיות ואפשר להבטיח מעכשיו לאותם ערבים- אזרחים יפגעו (לא מרצון כמובן). אם הם ירצחו את החייל (ח"ו), במיוחד אם הם יקפצו על הרעיון המגעיל של חיסולים מצולמים (כמו בעיראק למשל)- אני לא מקנא באף אזרח ואזרח שיסבול זמן רב ברצועת עזה ומחוצה לה.
|