בן אדם, תירגע. תתגייס, תשתחרר, תטייל בעולם. תעשה פסיכומטרי, מכינה קצרה (3 חודשים בד"כ, השלמה של פיסיקה ומתמטיקה) ותתקבל לאן שאתה רוצה. כמו רוב האנשים בארץ.
אם לא לאוניברסיטה אז לא כל מכללה היא סוף העולם, כמו שלא כל אוניברסיטה תבטיח לך עתיד מזהיר.
זה לא שאם לא למדת פיסיקה אתה תהיה מציל בבריכה כל החיים, קצת פרופורציות.

יש לא מעט מפורסמים שלא סיימו בי"ס והיום הם האנשים שאתה קורא עליהם בעיתונים. יש דברים שהם מעבר להשכלה פורמלית.

;-0!~

אתה עוד ילד, מה זה הלחץ הנוראי הזה? אתה מחפש לעסוק במשהו שאתה אוהב או החישוב הוא נטו כלכלי?
תרוויח את ה-10 אלף שלך בחודש ותקום בשמחה לעבודה, מאשר 20 אלף ותשנא את עצמך.

שמע אחי אני ממש לא הבנאדם שאני מציג את עצמי כפה אחד שחושב ישר על העתיד ורק חושב על עבודה ולא חי את החיים, אני הכי לא זה. אני נהנה, בנות, חברים, טיולים, מסיבות.

אבל יש לי ת'צד הזה בראש שלא יוצא שאני פאקינג רוצה לחיות ת'חיים בכיףףףף כמו שעכשיו אני חי בתור ילד, בגלל זה עכשיו התחלתי לחשוב על זה. כי בשנה האחרונה בבצפר כל המחשבות על העתיד מתחילות לצוף, איפה אני אעבוד? איפה אני אחיה? אני אגור עם ההורים בגיל 25? מה אני אעשה בעתיד? מה זה ארנונה? איך אני אשלם חשבונות? אעשה כביסה לעצמי? אשיג חברה רצינית ולא כל חודשיים מישהי אחרת?

מבין?

בקיצור תודה מה אני אגיד לכם מה שיהיה יהיה.. ואתה מדבר כאילו 10 אלף בחודש זה משכורת שכל אחד יוכל להשיג חחח, תן לי להרוויח 10 K לחודש ואני אהיה מרוצה הכי בחיים. ואם יהיה לי את הבונוס של 10 אלף לחודש, להנות מהעבודה ובונוס שיהיה לי זמן לחיים פרטיים ולא לעבוד מ6 בבוקר עד 8 בערב, אז אני אהיה הבנאדם הכי מאושר בעולם.

אבל קודם שאני אגיע לזה.

מבין אותך חח, בעזרת השם :)

לא צריך תואר כדי להצליח בחיים, ולא צריך תואר (לפחות בתחום ההייטק) כדי לקבל מעל עשרת אלפים.

צריך רק רצון, ידע מינאמלי והבנה.. ואתה תצליח.